מתקשה להירדם. מחליטה לפתוח פינטרסט ולהמשיך בריהוט וירטואלי של בית החלומות שלי. קולטת שיותר מחצי התמונות שעולות הן דרעק של בינה מלאכותית, כולל חלק שכבר שמרתי. אוף. זה מגעיייל. לדוגמה: מה הולך פה, פיזיקלית, עם המדפים? איך מדף נשאר מאוזן עם תמיכה רק בצד אחד? זה לא קיים זה. פיכסה.
וואי זה פשוט מטורף איך AI פשוט חירב את הפלטפורמה הזו לחלוטין. ניסיתי פעם-פעמיים ופשוט ברחתי מיד.
אני גם שמתי לב לזה וזה מעצבן ממש, והופך את פינטרסט לכלי לא שמיש
יש לתופעה הזו שם: AI slop youtu.be/TWpg1RmzAbc?...
שאלה מעניינת בעיני היא האם ההתרעמות היא על זה שאלו תמונות שנוצרו באמצעות AI או על כך שהאיכות שלהן לא מספיק טובה, כי קשה להפריד בין השניים. אם לא היה ניתן להבדיל בין תמונות AI לתמונות שאדם יצר האם זה עדיין היה מפריע? ואם כן למה? הרי ברור לנו שגם אם צילמו תמונה אמיתית היא ככל הנראה מבוימת. מה ההבדל?
היא מבויימת, אבל נכונה פיזיקלית ודברים שקיימים. זה כמו שמחרפן אותי כשאני מחפשת השראות אופנה לקבל AI, כי אז כל דבר יכול להיראות איך שרוצים בלי משמעות לבד, לגזרה וכו' כשזה מגיע לדברים פרקטיים, זו בעיה, כי הרבה פעמים אתה רוצה לראות איך מתמודדים עם המציאות ומגבלותיה.
על הרמאות שבעניין. כמו לרכוש אורלוגין יפה בעבודת יד ולגלות שהוא בעצם עשוי פלסטיק מתפרק. להזמין מנה במסעדה שנראית נפלא בתפריט ובמציאות זה חומם פעם שלישית במיקרו והפך לסוליה ספוגת שמן. ככל שמביטים בתמונות האלה הן מתפוררת. זאת הרעלה של הדמיון הויזואלי.
רק להבהיר שאני מזדהה עם הסנטימנט לחלוטין. השאלה היא מה היה קורה אם הטכנולוגיה היתה מתפתחת כך שהתמונות לא היו מתפוררות? אז זה היה כמו להזמין מנה במסעדה שנראית נפלא בתפריט ולקבל מנה טעימה שנראית נפלא בצלחת שנוצרה ב replicator של סטאר טרק. אבל אנחנו עדיין יודעים ששף לא עבד עליה ושהיא נוצרה יש מאין.
הטענה שלי היא שכשנגיע לקצה שבו באמת אי אפשר יהיה להבחין בהבדל, זאת תהיה הסינגולריות. הנקודה שבה מחשב הוא כבר לא מחשב אלא תודעה. אבל יותר מדי אנשים מוכנים להסתפק בסימולקרום. אני מרגישה כמו הדמות של ג׳ף גולדבלום בסרט ״הזבוב״ כשהוא טועם סטייק שעבר רפליקציה, ויורק אותו בגועל כי משהו בו ״לא בסדר״.
משהו עמוק בתוכי מזהה את הלא אנושי ונגעל ממנו. זה קמאי כמעט.
שלא לדבר על זה שזה גוזל עבודה מצלמים ואמנים אנושיים. ומוזיל את עבודתם, והופך כל דימוי לחשוד כברירת מחדל - כלומר גורם לפקפק גם במה שאמיתי.
מזכיר לי את האישה שדרשה שאגיד לה באיזו תוכנה אני משתמשת כדי לתרגם ספרים, כי גם היא רוצה לתרגם ספר. פעם אחרי פעם עניתי לה ״וורד״ והיא לא האמינה. זה חושף עד כמה היא מזלזלת בעבודה ובידע שלי, שהיא בטוחה שאם רק תקנה את התוכנה הנכונה תוכל לעשות את מה שאני עושה. מי שחושב כך לא מבין מה זה תרגום טוב.
יותר ויותר אנשים יגידו שהם מסתפקים בתרגום מכונה, כי גם אם הוא לא ״מושלם״ הוא זול ונגיש ומספיק טוב. וככה הכול שוקע לבינוניות של ממוצע משובץ שגיאות ביזאריות, ואנשים לועסים אמנות מתה וחושבים שזה טעים.
היי גילי, התרגום שלך ל"מי אכל את לואיס" מתעלה על המקור ורחוק שנות אור מכל מה שתרגום מכונה מסוגל לעשות כיום
הו! אמנם עדיין לא קראתי את המקור אבל אנחנו מתים על הגרסה העברית חח! אפילו לא ידעתי שהיא של גילי.
מוסיפה עוד משהו למה שגילי אמרה בתור יוצרת של דברים פיזיים שגם סובלת מעודף יצירות ב"מ בתחום : 1. קל מאוד להציף בעזרת תמונות ב"מ, ובעידן של רשתות חברתיות זה מעיק למדי, כי הן מתעדפות את היצירות האלו ( ומתעדפות את מי שמעלה באופן עיקבי), 2. יוצרות ציפיות לא אפשריות בנוגע למה שפיזית אפשר ליצור "
3. ואולי הקטע הצורם ביותר - כאשר יש יצירות ששוברות את חוקי המשחק - התגובה הטבעית הופכת להיות "זה ב"מ
רק אומר, טכנית זה אפשרי. עוגן למדף צף בצד אחד ותומך רגיל בצד שני. לא פרקטי, לא רואה סיבה לעשות את זה ולא סביר שזה מה שקורה פה, אבל אפשרי
יש גם אנשים שנולדים עם שש אצבעות ביד. 🤷🏻♀️
פעם היו משחקי "מצא את ההבדלים". עכשיו זה "מצא את השטויות"
מה הולך שם מתחת לשולחן? הקורות של הכיסא הופכות לקורות של השולחן? ומאחור, הרדיאטור מצטופף עד שהופך לוילון? כל כיסא בפרופורציה אחרת. ומה זה בעצם על השולחן? צלחת עם אוזן? perfetta בתחת שלי.
את זה כללו בכתבה על רעיונות לעיצוב. אני מבינה שלשלוח צלם ללוקיישן אמיתי זה כבר פאסה. במקום זה נתלה על הקיר תמונה עם מסגרת שהופעת לצינור ומנורה שהיא איכשהו נמסה לתוך המסגרת ולא מחוברת לכלום. מישהו נרדם כנראה באמצע אריגת המעוין על השטיח. אף אחד לא יודע באיזו שפה כתוב על הכרית אבל זה בטוח מעורר השראה.
דופן אחורי למדף זה אופציונאלי. אפשר לבנות כוננית כזאת שפעם כן, פעם לא יש לה דופן. זה מקום הגיוני לשים בו פנס מאחורי הדשא, ואז עוד מנורה שצומחת מעציץ. ולכל מגירה סוג אחר של ידית כי ככה עשו פעם, זה וינטג׳!
לאיזה כיוון נפתחת הדלת? זאת דלת החדר או דלת החלון? האם יש לה ידית או סתם כתם במיקום דמוי-ידית? והכורסה האחורית: יש לה משענות זרוע עבות מעור, או דקות מכוסות בד? או אחת כזאת ואחת כזאת?
