כאן בדיוק נכנסת מלחמת ההתשה הצבא מותש חמאס עדיין חזק כי יש לו מימון אדיר ובקשר למפרסמים נגד הצבא זה מובן וברור אני מדברת על אנשים שמכירים את חמאס מבית ודורשים שישראל תשאר חזקה ותנער את עזה בלי רחמים האם אני מאמינה שצריך להפסיק את המלחמה ולצאת מעזה? כן ממזמן אבל כל עוד אנחנו שם אני תומכת בצה״ל
אם כבר, צה״ל בחר באסטרטגיית התשה נגד חמאס.זה מתבטא בדגש הבלעדי על הרס תשתיות והרעבה, תוך השמדת כלל התשתיות המאפשרות לקהילה מוגדרת להתקיים ככזו (=רצח עם).זו לא בחירה אסטרטגית של חמאס. חמאס פועל טקטית כגרילה כרגע.בשמיני באוקטובר כל בר דעת ציפה לאסטרטגיה המבוססת על תמרון, להכרעת מרכזי כובד, וחילוף משטר
יש סיבה שבשביל זה הביאו את צ׳יקו תמיר לתכנן את היעני תמרון. למה הוא כבר לא חלק צוות התכנון האופרטיבי של פיקוד דרום שמאחורי מדיניות ההרעבה? שאלה טובה
איזה עוד דגש היית מצפה מלבד הרס תשתיות? ההרעבה הנוראית לא פוגעת בפעילי החמאס, זה אינטרס שלו (ושוב, של המפעילים שלו) להתעלל בתושבים
עניתי בהודעה אחרת
ובואותה נשימה מאמינה בחשיבות של ביקורת עליו אבל מעל המשימה הזאת משוכנעת שהמפלצות השטניות שתיכננו ומנהלות את המצוד נגד ישראל והיהודים מבינה בדיוק איך העולם עובד והמוח האנושי ומשחקת עם כולם הם ידעו שיהיו הפגנות ושזה יקרע את העם ידעו שיש לצבא כמות מוגבלת של לוחמים תושבי עזה עם פתיון
ש פה המון הנחות שאין לגביהן ממש עדות מוצקה. צריך להבחין היטב בין מה שפוליטיקאים, ודו״צ שעסוק מאוד בבניית נרטיב על חשבון עובדות ואמת, משווקים לציבור לבין מה שמבוסס עובדתית. ׳מבול אל-אקצה׳ כמו שחמאס כינה את מתקפת הטבח, תוכנן לעילא והיחידות שביצעו את הזוועות הוכנו היטב.במישור האסטרטגי, הדברים כבר
הרבה פחות ודאיים.סינוואר ציפה כנראה שחיזבאללה יבצע מתקפה מקבילה וזה לא קרה. ההנחה שחזו מראש בדיוק את המחאות ו׳כל העולם נגד ישראל׳ מהתחלה זה א. לא מבוסס עובדתית, וב.לא מעיד על גאונות כלשהי. ההפגנות הראשוניות היו של מיעוט אידיאולוגי. המחאה כיום היא בעיקרה כי ישראל מבצעת זוועות חסרות הצדקה,שלא תורמות
לסיום המלחמה ושינוי המצב. ציר הזמן פה קריטי. ישראל הסירה את חמאס כאיום צבאי משמעותי. אין שום עדות כיום שהארגון נהנה ממימון אדיר או משמעותי. איראן לא במצב לממנו בהיקף נרחב, קטאר כרגע לא תסכן את מעמדה כמתווכת וכמו שקציני צה״ל הודו לתקשורת הזרה אין עדות להשתלטות משמעותית של חמאס על הסיוע. מה שכן יש
זה צבא שנעדר מטרות אסטרטגיות מוגדרות וברות השגה, שמתברר בשטח וממציא לעצמו יעדים טקטיים תמוהים במידה רבה כתחליף למשימות אופרטיביות, ופיקוד צבאי בכיר שהסיר את הרסן מכוחות שדה חדורי רצון לנקמה. בספרות הצבאית המקצועית זה מתכון ברור לאסון צבאי ופשעי מלחמה. ישראל תימרנה את עצמה לבור הזה.